מסורות וחגים של יהדות תוניסיה

מסורת, מהשורש מסר, מסירה, העברה, מעידה על מסירת מנהגים מדור לדור מהורים לילדים ומסבים לנכדים. מסורת המתקיימת במשפחות בשבט ובקהילה, מקשרת ביניהם, מאחדת ומחזקת אותם.

לפני מספר שנים, כשנכדי הראשון עלה לכיתה ב. ולקראת טקס קבלת ספר "בראשית", הוא נדרש לספר על השנים שסבו למד ב"חדר", אם בכלל. אצלנו, המוסד שבו התחלנו ללמוד לראשונה בעברית, נקרא "כותאב" כמו שזה היה שמו בערבית. 

זה סיפור ישן ששמעתי בעיר גאבס, בילדותי. הורינו סיפרו אותו עם חיוך מלא משמעות וחשבו שלא נבין את הסוף. אני תקוה שקוראים שמכירים אותו, או שכחו, ישמחו לקרוא אותו כאן.

הפסיפס של בתי כנסת העתיקים בישראל שימש כמקור וכהשראה, לדוגמא לשיטה הדידקטית, עבור החכמים התוניסאים, וגם להדפסת עלון "וארקאת אלעסל" אני חושב, שאז, עמד מנהיגה הרוחני של הקהילה, על הפסיפס והצביע על דמות התקופה והתריע על זמן איסור שתיית מים.

בשיטה דידקטית זו, הכריז גם על בוא ראש החודש (או כל אירוע אחר) שיבוא בשבוע הבא, והצביע על (המזל) הגזרה שבגלגל המזלות של הפסיפס

בפרק זה, נבדוק את מרכיבי גלגל המזלות של בתי הכנסת, ונשווה בין 3 בתי כנסת בצפון, נתאר בית הכנסת של עין גדי (פסיפס ללא דמויות אדם) וזה של גערן שהגלגל שלו עבר טיפול "איקונוקלאסטי" נראה גם גלגל מזלות מרצפת מנזר ונראה את הפסיפס מבית הכנסת של יהודי תוניסיה, בעכו של ימנו