דגמים גאומטריים במוזאיקה

ברגע שנחשפת המוז מפנים את השכבה עבה של חומר ההריסות שהצטבר עליה וכיסה אותה במשך דורות (ושמרה עליה). נדיר לגלות ששטיח הפסיפס שנחשף יהיה שלם . ההריסות ש"שמרו" עליו, במשך דורות. גם היסתירו אותו מעיני אלה שבחרו לבנות את ביתם באזור. מי שחפר את קירות היסוד של ביתו , בחמת טבריה לפני הרבה שנים, עקר רצועה רחבה של פסיפס בית הכנסת העתיק שם. ההריסות גם שמרו על הפסיפס מפני שודדי העתיקות.

בבניית דגם פולארי צורות מסוימות מופיעות מספר פעמים סביב מרכז הדגם, חזרה זו נקראת "סימטריה-סיבובית" או "סימטריה פולרית", זה מחייב (גם בזמנים ההם) ידיעה של חלוקת המעגל לזוויות מדויקות, או  במילים אחרות בנייה גיאומטרית של פוליגונים משוכללים. 

השוואת שילוב של חלק משרטוט הדגם (שבוצע לפי שיטות שפותחו כאן) והחלק המשלים מצילום השטיח, לאחר שתוקנו, כמה שניתן, עיוותי הפרספקטיבה. מוצג כאן רק מדגם של 12 (6 זוגות) השוואות מתוך מאות שטיחים גיאומטריים שנותחו במשך כ-ארבעים שנה. התוצאה הייתה התאמה מלאה ביניהם. הניתוח חשף הרבה משיטות הבנייה של האומן שיצר את הדגם, ע"י שימוש בידע הגיאומטריה של תקופת יצירת הדגמים.

אפילו במוזאיקה המציגה תמונות ריאליסטיות, סצנות מה-מיתולוגיות, חיי היום-יום, ההיסטוריה וכד.., משמרים אותם כפי שנתגלו והגיעו אלינו.  

ככלל, ברוב המקרים, מעדיפים שלא לשחזר שום חלק חסר בשטיחי מוזאיקה וממלאים את האזורים החסרים  בשכבת הדומה לסוג של טיח

בהכנת העבודה הסמינריונית על "הדגמים הגיאומטריים במוזאיקה העתיקה" לא מצאתי מספיק חומר בספריה הגדולה של אוניברסיטת חיפה. להיפך מצאתי מידע על התייחסות לא מספקת בשמירת הדגמים הגיאומטריים, בעת חיתוך השטיח ללוחות, בעת עקירתו מהמקום.

...

...

...

שרידי הארמון שליד יריחו נחשפו בשנות ה-20 של המאה שעברה, ובמשך כ-90 שנה שנה האולם הגדול היה מכוסה בשכבה עבה של אדמה. רק צילום שחור לבן (לא כ"כ ברור) היה המסמך היחיד שעבדתי עליו לניתוח הרצפות המכוסות. 

הטכניקות שיתוארו כאן טובות לכל סוגי המוזאיקה, גיאומטרית, עם עיטור של צמחים, נטורליסטיות וכד...