עיטור הרצפות עברו מחלוקי נחל לאבנים שסודרו לפי תכנונו של המאסטר ע"מ ליצור סצנות מיתולוגיות ומחיי היום-יום, דגמים צמחיים, דגמים גיאומטריים וגם שילוב בין הסגנונות השטנים. אחרי הרומאים באו הביזנטיים והם המשיכו ופיתחו הרבה דגמים גיאומטריים שבהם נעשה שימוש רב במעגלים וקשתות, ודרש יותר התעמקות בבניות מודלים מורכבים. הדגם הגיאומטרי הפך לנושא המרכזי של "השטיח".
